שברים בכתף

מבנה הכתף:

הכתף מורכבת משלוש עצמות:

  • עצם הסקפולה – עצם השכמה
  • עצם הקלויקולה – עצם הבריח
  • עצם ההומרוס – עצם הזרוע

המפרק עצמו מורכב מראש ההומרוס (עצם הזרוע) והמשטח המפרקי של עצם השכמה (משטח הגלנואיד).

הגורמים לשברים בכתף:

הגורמים העיקריים לשבר בכתף הם חבלות ישירות במפרק הכתף או חבלות עקיפות שנגרמות מנפילות על שורש כף היד או על המרפק.

במקרים רבים, אנשים, בעיקר מבוגרים, בולמים את הנפילה שלהם על ידי הושטת יד מה שגורם לשבר בעצם הזרוע שהיא הפגיעה ביותר ולפגיעה ישירה או עקיפה למפרק הכתף.

סוגי השברים:

שבר בראש עצם ההומרוס (עצם הזרוע) – זהו האזור הפגיע ביותר והשבר בו נוצר בזמן נפילה ובלימת הנפילה על ידי היד המושטת קדימה או על ידי נפילה/חבלה ישירה לכתף.

סוג נוסף של שבר הוא שבר בגבול הגרמי הקדמי של עצם הגלנואיד, בדרך כלל בהתרחשות פריקה קדמית של הכתף.

שבר תלישה – מצב בו פרגמנט של עצם נתלש מהמיקום שלו על ידי השרירים המחוברים אליו. לעתים, שבר בראש עצם הזרוע המתרחש במקביל לפריקת כתף.

שבר בעצם הבריח:
במידה והכתף נפגעה באופן ישיר מהצד, הדבר יגרום, לרוב, לשבר בעצם הבריח. רוב השברים בעצם הבריח נגרם על ידי נפילה מאופניים. במצב כזה יש לבדוק את מנח השבר ולהתאים קיבוע בהתאם. לרוב לא תידרש התערבות כירורגית.

שבר בעצם השכמה
מדובר בסוג שבר נדיר אשר לרוב קורה עקב חבלה מאוד קשה לכתף (תאונות אופנוע). יש לבצע בדיקת CT בכדי לאבחן את מנח השבר וסוגו, ובהתאם לתוצאות להחליט אם יש צורך בהתערבות כירורגית

שבר תוך מפרקי ושבר חוץ מפרקי:
יש לאבחן האם מדובר בשבר תוך פרקי או בשבר חוץ פרקי, וזאת על מנת להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר להחלמת המפרק וחזרתו לפעילות רגילה לאחר שהשבר יחלים לגמרי.

בשבר תוך מפרקי תתקיים פגיעה בסחוס, שעלולה לגרום לשינוי ניווני במפרק ולכאבים חזקים. במקרים כאלה חשוב מאוד לבצע שחזור של המשטח המפרקי, במיומנות גבוה ביותר.

אבחון שבר בכתף:

על מנת לאבחן אם אכן מדובר בשבר בכתף יש לבצע מספר צילומי רנטגן של הכתף ובמספר מנחים.

בנוסף לצילומי רנטגן ניתן לבצע בדיקת CT על מנת לאבחן באופן מדויק את סוג השבר והמבנה שלו. במידה ויש צורך, יוזרק חומר ניגוד למפרק על מנת לבדוק את מצב הרקמות הרכות ולהחליט באם יש צורך בניתוח

השיטות לטיפול בשבר בכתף:

לאחר ביצוע צילומים ובדיקות, יאבחן הרופא את סוג השבר ויחליט על המשך הטיפול. בחלק מהמקרים הטיפול יהיה שמרני ע”י קיבוע של הכתף במתלה פשוט או תומך כתף משוכלל יותר, לפי סוג השבר וכמו כן טיפול פיזיותרפי.

יש לבצע צילומי רנטגן שבוע לאחר השבר ולאחר מכן כל חודש עד להחלמה, וזאת על מנת לוודא שאכן העצמות נותרו בעמדה הרצויה ולוודא הופעת סימני חיבור גרמי.

במידה ויש צורך בהתערבות כירורגית, היא תבוצע בהרדמה מלאה כאשר הרופא המנתח יבצע העמדה של חלקי השבר קרוב ככל הניתן למנח הראשוני (באמצעות פלטות/ברגים/מסמר) או החלפה חלקית או מלאה של הכתף ע”י תותבת פנימית.

גם לאחר הטיפול הניתוחי כמו לאחר הטיפול השמרני, יבוצעו צילומי רנטגן נוספים על מנת לוודא שאכן עמדת השבר ששוחזר, עמדת הפלטה והברגים או של התותב נשמרה בעמדה המקורית/הופעת סימני חיבור. על המטופל להקפיד ללכת עם הקיבוע, למרות אי הנוחות, לבצע את תרגילי הפיזיותרפיה לפי ההנחיות, ובמידת הצורך ניתן ליטול משככי כאבים. כמו כן מומלץ לישון במצב של ישיבה.

ההחלמה מהשבר ארוכה וכוללת פיזיותרפיה ממושכת במשך כחצי שנה לפחות עד לחזרה לתפקוד. לציין כי עלולה להישאר הגבלה בטווח התנועות.

בעיות כתף

שברים בכתף

מבנה הכתף: הכתף מורכבת משלוש עצמות: עצם הסקפולה – עצם השכמה עצם הקלויקולה – עצם הבריח עצם ההומרוס – עצם

קרע בשרוול המסובב

האנטומיה של השרוול המסובב: את השרוול המסובב מרכיבים ארבעה שרירים וגידים אשר מתחברים אליהם. הם עוטפים את ראש עצם הזרוע

אי יציבות של הכתף

היסטוריה ‫תיאור ראשון של אי יציבות של מפרק הכתף (Gleno -Humeral Instability) קיים בדפי ההיסטוריה לראשונה בפפירוס אדווין סמית (2500

האנטומיה של הכתף

המבנה של מפרק הכתף: המפרק של הכתף הוא המפרק הנייד אך עם זאת המפרק הכי פחות יציב מבין המפרקים הקיימים

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​